אם המלך ילבש בגדי איכרים "רק" לארוחה היומית….. זה כזה נורא?

חשוב להעמיק בעניין ולחשוב על הדברים בתשומת לב גדולה….

הרי ידוע שאחרי המעשים נמשכים הלבבות. כשאדם לובש בגד מסויים, מאד מהר, הבגד משפיע גם על מעשיו ועל אישיותו.

כמו כן בנושא הלבוש אפשר לפרט ולהרחיב הרבה, מכמה מישורים.

ננסה לדעת רק בחלק….

א. כשאני מגיעה לחוג ומחפשת להחליף בגד, לבגד קצר יותר, צמוד יותר וכו'…. מה זה אומר עליי?

מה מתחולל לי בתוך הנפש שאני מחפשת לפרוק את הבגדים המכובדים שלי כאן, בתוך הסטודיו?

האם אני אוהבת את הבגדים השמורים? האם אני שמחה שהגוף שלי מכובד ומכוסה? 

חשוב לשים  לב לחלק הזה שקיים בתוכי. אם הקב"ה ציווה על האישה להיות צנועה, סימן שהיא אמורה להנות מזה ולהפיק מזה תועלת ממשית ומורגשת. ה' לא ציווה שום ציווי שאדם אמור לסבול בגינו. אם אנחנו סובלים, סימן שמשהו כאן מונח אצלנו במקום לא נכון.

חשוב לאהוב את הבגדים שלנו. להסתכל במראה ולהיות שמחים במאה אחוז במה שאנחנו רואות.

ממילא, כשזה יהיה המקום, מן הסתם לא נחפש מתי לפשוט או לשנות את הסגנון ונשמר אותו בכל דרך.

ב. מעבר למה זה אומר עליי…. מה זה עושה לאחרות שמסתכלות עליי? האם זה משפיע עליהן? מלמד אותן שהצניעות יפה וחשובה או שאולי במקרה זה מהווה תחושת מיאוס במצווה כל כך חשובה…..???

יש עוד הרבה נקודות למחשבה, אך כנראה נעלה אותן במאמר נפרד.

בהצלחה!