‎⁨כמים פנים לפנים…. כן לב האדם לאדם

מורות יקרות, בטח כבר נתקלתן בתלמידה אחת או שתיים שאתן מנסות לחייך אליהן כל השיעור ולהתייחס הכי יפה שאפשר והן- שומרות על פנים רציניות ולא מביעות שמחה והנאה בשיעור.
וודאי חשתן תיסכול גדול וכל רגשות האשמה החלו נוחתות על ראשיכן….
אל תתייאשו- ברוב המקרים- התלמידה קלטה את רצונכן הטוב אך הייתה מדיי מרוכזת בשיעור על מנת להתייחס (סוג של קורדינציה…)- דענה שזה לא אומר שהיא לא נהנתה!!!
גשו אליה בסוף השיעור ותשאלו- איך היה? נהנת? לפעמים- לפי העניין יהיה מתאים אפילו לשקף לה את הרגשתכן שאולי היא לא נהנתה כיוון שראיתן את הבעת פניה כל השיעור וחששתן – האם הכל בסדר…..?
א- היא תרגיש רצויה ואהובה אצלכן.
ב- זה יפתח את לבבה ויחבר אותה אליכן.
ג- זה יעלה לה את הבטחון העצמי.
ד- זה יפתח לה מודעות שאכפת לכן ובפעם הבאה שבמהלך שיעור תביטו, תחייכו או תקרצו- היא תדע גם להגיב בס"ד…..
ה- כל אלו בע"ה יגבירו את הנאתה מהשיעורים…..

בקיצור- שווה להשקיע ביחס אל תלמידות- גם אלו שנראות מרוחקות- דווקא שם הרבה פעמים בונים בניינים שלא חלמנו…..!!!!
ב-ה-צ-ל-ח-ה.