לצאת מהמסגרת

ר' אלחנן וסרמן הי"ד אמר "ראיתי בני עליה והם מועטים".

מאד התרגשתי מעומק הדברים וחשבתי עליהם שוב ושוב.

יש לנו נטייה לחשוב שמה ש"כולם" עושים זה הדבר הנכון ביותר והאמיתי ביותר וזו טעות.
דווקא מה שכולם עושים אמור לעלות במוחנו סימני שאלה ותהייה מחודשים.
הבעיה היא שאנחנו שטופי מח. הפרסומים, התקשורת והחברה הכללית עושה לנו שטיפות מח כל כך חזקות עד שאנחנו בטוחים במיליוני האחוזים שזו האמת ואין שנית לה.
הרדיפה שלי אחרי האמת היא כנראה זו שגרמה לי תמיד לצאת מהמסגרת, לברר יותר, להעמיק יותר ולא להסתפק בתשובות סתמיות של "ברור- ככה כוווווולם" .

הבירור המעמיק הזה כנראה הוא זה שגרם לי לעשות שינויים מהותיים בחיים. כנראה הוא זה שגורם לי להשאיר את הילדים שלי עד גיל 3 בבית (כמו פעם) ולהוריד חום עם קומפרסים ולא עם אקמול (כמו פעם)….
וזה לא שאותי לא מבלבלת החברה, התקשורת, הרופאים והפירסומים. הכל מבלבל ,הכל מאיים, הכל מלחיץ. כל הזמן צריך לחדש כוחות לעמוד מעטים מול רבים. "אני" מול "כוווווולם".

נראה לי שחובתנו זה פשוט לפתוח את הראש ולצאת מהמרובע המקובל על כולם וקצת לברר…… לא חייבים להסכים, לא חייבים לעשות, אבל רק לברר…… בסוף מגלים שפעם ה"כוווולם" היה יותר מחובר, יותר אמיתי, יותר נכון.

יש כל כך הרבה "אקסיומות" ל"כוווולם". אתן רק מעט דוגמאות, אני בטוחה שיש עוד הרבה. אבל אם על כל אחת ואחת מהאקסיומות שתחשבו אפילו רק קצת, תגלו שרוב הסיכויים שאתם אוחזים שם רק בגלל ש"כווולם" ולא בגלל שחשבתם מה באמת נכון – מה באמת כדאי….. וזה הכי חבל. ללכת כמו עוורים בעצימת עיניים. בלי לחשוב, בלי לשים לב והרבה פעמים בגלל זה- גם בלי להנות ולשמוח במה שאנחנו עושים. סוג של עדר.

 

חשוב לדעת שהאמת נמצאת רק אצל התורה ואצל הצדיקים. לא אצל כווווולם. אם נזכור את זה. אם זה מה שינחה אותנו בכל קבלת החלטה ובכל מעשה שאנחנו עושות, אני מאמינה שבטוח נעשה טוב יותר, נעשה נכון יותר וגם נהייה מחוברים יותר למה שאנחנו עושות.

 

בהצלחה.