ההיפ הופ ביסודו הגיע מתוך רצון של מחאה והבעת קולם של האפרו-אמריקאיים שרצו גם להביא את עצמם באומנות, ובדברים המשאירים חותם בתרבות ובפולקלור בכלל.
אותם חבר'ה, הביאו את ריקוד ההיפ הופ כריקוד רחוב השובר את כללי הבלט הקלאסי והמחול האצילי והמדויק. ריקוד ההיפ הופ שימש כנופיות רחוב לסוג של לחימה ע"י ביטוי אומנותי של ריקוד חזק ועוצמתי.
במקור, רקדני היפ הופ מקצועיים נדרשו ללמוד בלט קלאסי באופן יסודי ומושלם כבסיס לכל התחום.
ההיפ הופ המקצועי הוא מיוחד ומשדר המון עוצמה, חדות תנועתית ומקוריות.
לצערי, היום הפך ההיפ הופ להיות זול וגס ובחלק מהמקרים גם בלי הרבה משמעות תנועתית.

היום, כל מורה לומדת לרקוד היפ הופ בלי רקע מקדים, ויסודי ומעבר לכך, מביאה את שיעורי ההיפ הופ ממקום פרוע ומחוסר רסן.
לעיתים ההתפרעות היא אפילו ללא תנועה מעולם המחול.

היות וההיפ הופ מקורו בריקודי רחוב, הוא יושב על ביטים של באסים ויש לו מקצב ייחודי וחתוך.
בשיעורי ההכשרה אנחנו לומדות עד כמה כל כלי נגינה שואב את הרוקד לשימוש באבר המתאים לאותו כלי ולאותה אנרגיה שהוא משדר.
כך, בהיפ הופ- נרד יותר לכיוון הרצפה עם שאר אברי הגוף ונשתמש המון עם הרגליים……

אצלנו בסטודיו "לה פוינט" מביאים היפ הופ לשיעורים, עם כל האלמנטים המקצועיים והאמיתיים של ההיפ הופ, אך תוך סינון האוירה הרחובית שאיתה הוא מגיע בבסיס, ובעיקר- לא נותנים לרחוב של היום, לשיעורי הריקוד המשונים שהחלו היום לקרוא לעצמם "היפ הופ" להשפיע על אופי השיעורים אצלנו……